על פי סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג -1973 הוא הסכם הנערך בכתב בין בני זוג העומדים להינשא והמתייחס ליחסי הממון ביניהם לאחר הנישואין – זהו הסכם הצופה פני עתיד.
באמצעות הסכם זה בני הזוג מסדירים ביניהם את כלל ענייניהם הכספיים בהתאם לרצונם החופשי. ומחליטים מה יהיה עם הרכוש, אשר ייצבר יחד משך תקופת החיים המשותפת.
ההסכם נועד להגן על שני הצדדים.
כאשר ההסכם נערך לפני הנישואין, הצד המבקש לערוך אותו מבקש בעצם להגן כל נכסיו, זכויותיו, מוניטין לפני שייכנסו לקשר מחייב, במידה ולאחריו הקשר לא יצליח והם ייפרדו. עריכת הסכם ממון מונעת מחלוקות עתידיות (בעניינים כספיים והרכוש, שעשויות להתגלע במקרה של קרע בין הצדדים.
במידה ובני הזוג עורכים את ההסכם במהלך הנישואין, הם קובעים כיצד יחלקו בניהם את הרכוש שצברו יחד במהלך החיים המשותפים ההסכם נועד להגן על שני הצדדים.
הסכם ממון הינו הסכם שרצוי לערוך בטרם הנישואין, אך ניתן לערוך אותו גם במהלכם. על מנת שיהיה לו תוקף משפטי , במידה ועורכים אותו לפני הנישואין ניתן לאשר בפני נוטריון, אם עורכים במהלך הנישואין חובה לאשר אותו בבית משפט מיד עם עריכתו, על מנת שייקבל תוקף פסק דין.
לזוגות אשר לא מאשרים בית המשפט דן באופן פרטני בכל מקרה שמונח בפניו , ומחליט אם לאשרו בדיעבד או לא.